ינו' 30 2008
למה בריאתנות יכולה להיות תחום מחקר שימושי
בריאתנות מגדירה את עצמה כתאוריה מתחרה לתורת האבולוציה, ומחליפה את הרעיון של ברירה טבעית מבין מוטציות מקריות ברעיון של "תכנון תבוני". למעשה, בריאתנות היא שם מכובס לדתיות. טקסט היסוד של הבריאתנים הוא התנ"ך, וכל מטרתם היא להוכיח שתורת האבולוציה שגויה ושבעלי החיים, כמו שאר העולם, נבראו על-ידי אלוהים.
העצוב בעניין הוא שלמרות שהם מגדירים את עצמם כענף מדעי, הם אפילו לא מנסים לבצע מחקר שיאשש את התאוריות שלהם או יניב ניבויים שונים. כאמור, הם רק רוצים להפריך את תורת האבולוציה והרעיון שהכל מקרי.
זה לא מפתיע, כמובן, אבל זה בכל זאת עצוב. לא משום שאני חושב שיש משהו ברעיונות שלהם בתחום האבולוציה, אלא בגלל שהמודלים שהיו יכולים לנבוע מהתאוריה שלהם היו שמישים להפליא בתחומים אחרים – ספציפית, במדעי החברה. מודלים רבים במדעי החברה מתבססים על מטאפורה ביולוגית של אבולוציה, מוטציה, רקומבינציה וברירה טבעית. הבעיה איתם היא שרעיונות, מוסדות, עקרונות מוסריים, תרבויות וכל מה שקשור בבני אדם אינו מתפתח עצמאית, אלא מתפתח באמצעות התבונה האנושית. מדובר פה, ללא ספק, במקרה של "תכנון תבוני".
ריצ'ארד דוקינס השתמש בזמנו במטאפורה הביולוגית כדי להעלות סברה מעניינת: שרעיונות, אבני היסוד של התרבות האנושית, מתנהגים כמו בעלי חיים (או חיידקים). הם מתקיימים על גבי המצע של התבונה האנושית, והברירה הטבעית שלהם מתבססת על התאמתם ל"אקלים" התרבותי שבו הם התפתחו או שאליו נדדו. זה רעיון נפלא שכל בן-עשרה סקרן שנתקל בו מתייחס אליו לתקופה קצרה כאל הרעיון המבריק ביותר בעולם, ואחרי כמה זמן זונח אותו. חוץ מאיזה ספר וחצי ושניים שלושה מאמרים בכתבי עת דרג ז', הרעיון הזה לא קיבל שום התייחסות מדעית. לדעתי, זה חבל. הרעיון הוא קביל. המטאפורה היא יותר מדימוי מוצלח, ואין סיבה שאני מצליח לחשוב שלא לנסות לתאר התפתחות והתפשטות של רעיונות בצורה הזו.
המגבלה היחידה שקיימת היא העניין הפעוט הזה, שרעיונות אינם עוברים מוטציות מקריות, אלא הם מפותחים למטרה מסויימת על ידי ישויות תבוניות. כלומר, רעיונות נשפטים לחיים או למוות לא רק על סמך התאמתם ל"אקלים", אלא גם על סמך יכולתם לפתור בעיות אמיתיות בעולם האמיתי, או לפחות על ידי יכולתם ליצור נראטיב מסויים שיהפוך ערימה של עובדות אובייקטיביות למשהו שבני אדם יכולים להבין ולעשות איתו משהו.
אם המטאפורה הביולוגים נהנית מקורפוס עצום של מחקר על אפידמיולוגיה והתפתחות אבולוציונית, הרי שהמטאפורה הבריאתנית נופלת על קרקע עקרה. אין ממה לבנות את המטאפורה הזו, ולכן המטאפורה מאבדת את קסמה העיקרי עבור חוקרים פוטנציאלים: היכולת להתסמך על מודלים קיימים במקום לבנות חדשים מאפס. בקיצור, המטאפורה הזו לא משרתת את העצלנות הטבעית של חוקרים (במדעי החברה?).
וחבל.
, מאת עודד חקלאי. בתמורה, אני מבטיח לכתוב ביקורת על הספר תוך חודשיים מרגע קבלתו.
1. (גילוי נאות) אין לי מושג מה זה בריאתנות.
2. נסיונות מתודיים להפרכת תיאוריה הם קבילים ומדעיים וראויית להתייחסות (אם הם נסיונות רציניים ולא סתם דמגוגיה דתית ושברי נתונים).
3. גם האבולוציה היא תאוריה עם אג'נדה – הסיבה שהיא תפסה כל כך היא בגלל שהיא משחררת, לכאורא, מכבלי הדת.
4. גם הפרכה מוחלטת של האבולוציה לא תוכיח שאלוהים ברא את העולם (אלא אם קודם נוכיח שיש אלוהים שברא את העולם וממילא תופרך האבולוציה כמקור הכל).
5. עוד גילוי נאות – אני דתי. למרות זאת אין לי שום דעה נחרצת על האבולוציה שכנראה קיימת במידה כזו או אחרת.
אורן: אולי אתה מכיר את זה תחת השם הלועזי: Creationism: http://en.wikipedia.org/wiki/Creation_science
ממטיקה אולי אינה התחום המדעי הפורח ביותר, אבל ודאי שאינה מתמצה ב"ספר וחצי ושניים שלושה מאמרים בכתבי עת דרג ז’". לדוגמא, ראה http://www.jom-emit.org/past.html
אני אף פעם לא הבנתי את ההגיון של אלו שמנסים לקדם את הבריאתנות כתאוריה מדעית. כחלק מתפיסה דתית, הבריאתנות איננה צריכה לעמוד במבחן ההפרכה. אולם כאשר חסידי הבריאתנות מתעקשים ללמדה במסגרת לימודי המדע, במקום במסגרת לימודי תיאולוגיה, הם חושפים עניין של אמונה למבחן ההפרכה המדעי.
שכ"ג – מה האימפקט פקטור של כתב העת הזה?
It is not listed so has no impact factor. They claim that if they would have one, it would be 0.7. Not the kind of Journal I would like to publish in.