דבר הזקן

אתם יודעים מה הכי מדכא? שכל האנשים האלה שאני קורא באדיקות, שאני מעריך, שאני מעריץ, שאני מקנא בהם, שאני חושב לעצמי "כשאהיה גדול, אני רוצה להיות כמותם" – כל האנשים האלה, כל פעם מחדש, אני מגלה שהם צעירים ממני. ילדים. ילידי שנות ה-80. אנשים שבתפיסה שלי אמורים להיות בערך לפני גיוס עכשיו. הרי לא יכול להיות שאני כזה זקן, נכון? מה כבר הספקתי לעשות בחיים שלי? אני עדיין בפאזה של בחור שזה עתה השתחרר, וחושב שלהרוויח 4000 ש"ח בחודש זה המון כסף.

הוף. ילדים. כולם כולם ילדים.

3 Replies to “דבר הזקן”

  1. דובי, אני אומנם לא חושב שאני נכלל בקטגוריית האנשים הללו שאתה קורא ומעריך, אבל רק שתדע, אני מעריך אותך, אדם שמבוגר ממני ב-7 שנים וכבר עומד בדרכו לדוקטורט, ועושה פחות או יותר באותו איזור גיאוגרפי שאני מעוניין לעשות את שלי, מתישהו. נכון לעכשיו, עוד 7 שנים אני רואה את עצמי מקסימום באמצע/תחילת התואר השני, וגם זה עם הרבה מזל.

  2. אתה מדבר אתה?
    זה בדיוק מה שקרה לי ביום שבו גיליתי את שנת הלידה שלך (נדמה לי שזה היה באיזו כתבה במוסף הארץ)

סגור לתגובות.