שירקבו

קצת קשה לי לעקוב בעניין אחרי הפוליטיקה בישראל מפה. אחרי שגיליתי עם איזה בעיות מתמודדים הקנדים*, קצת קשה לחשוב שיש אפילו טעם לדון בבעיות של ישראל: הן כל כך אדירות ובלתי נתפסות, ויש סיכוי כל כך קטן לשיפור, כמו שזה נראה כעת, שהייאוש אוחז בי כל פעם שאני מנסה לחשוב על זה.

מה שגרם לי לכתוב על זה הוא טור של גבי שפר שהתפרסם בYנט. לא סביר להניח שהייתי קורא את הטור הזה אלמלא ההיכרות האישית שלי עם פרופ' שפר – אחד המרצים החביבים והמעניינים ביותר שהיו לי באוניברסיטה. קראתי את הדברים, בעיקר בעניין הפגיעה הצפויה במדינת הרווחה הישראלית (מה שנותר ממנה) אם ביבי יעלה לשלטון שוב, ועלתה בי תהייה: ידוע, הרי, שעיקר המצביעים של הליכוד וש"ס הם מהשכבות הנחשלות, בעוד שעיקר מצביעי השמאל הם דווקא מהעשירונים העליונים (שאלה למתקדמים: למי מצביעים רוסים עניים? לליברמן, לליכוד?). אז האם אין כאן מצב נפלא שבו הדמוקרטיה מענישה בדיוק את מי שמגיע לו שיענש על הטמטום שלו? האם לא הגיע הזמן להרים ידיים בפני האיוולת המתמשכת של רוב עניי הארץ ולהגיד להם: אתם יודעים מה? שתרקבו. לכו לעזאזל אתם והזנופוביה המרופטת שלכם שגורמת לכם שוב ושוב ושוב להצביע לימין כדי לדפוק את הערבים, כשבינתיים מי שהכי נדפק זה אתם.

רוצים ביבי? קבלו אותו. בגדול, מכל הלב. תבלו. ואנחנו אפילו נתמוך בכל הגזרות שהוא יבקש להטיל עליכם, כי מגיע לכם. כל סעיפי חוק ההסדרים הבא של ביבי, כולל כל העיזים, יעברו חלק ובלי ויכוחים. למה? כי אתם רציתם אותו, ומי אנחנו שנגזול מכם את ליטרת הביבי שלכם.

תנו לי סיבה אחת טובה למה, בהפוך על הפוך על כל התומכים הכי גדולים של ביבי, לא צריך לתמוך באיש הזה ולקדם אותו ולתת לו לעשות כל מה שהוא חפץ.

* כרגע, למשל, עיריית טורונטו מנהלת קרב כנגד הממשל של אונטריו בדרישה לתוספת תקציב של עשרות מיליוני דולרים, כי אם לא, לא יהיה מנוס מפגיעה בשרותים הבסיסיים ביותר שניתנים לאזרח. למשל, קיצוץ אחד מרכזי שמאיים על תושבי טורונטו התמימים הוא שהספריות הציבוריות(!) תסגרנה(!!) אחרי הצהריים בימי שני(!!!).

כן.

7 Replies to “שירקבו”

  1. זה משעשע ההנחה הזו שלך שכל העולם טועה ורק אתה צודק. חשבת פעם שאולי שיקוף המציאות המעוות של התקשורת לא משקף נכונה את השיפור הכלכלי אצל רוב מצביעי הליכוד?

    רוב העניים בארץ הם חרדים וערבים. אין הרבה מצביעי ביבי באף אחד מהקהלים האלו.

  2. מכיר את ההרגשה.

    הבעיה היא שעם ביבי בשלטון כולנו אוכלים אותה, לא רק התומכים שלו.

    ודרך אגב, שלושה חדשים אחרי עלייתו של ביבי לשלטון עזבתי את הארץ, בלי שום קשר, למשך ארבע שנים – חזרתי באמצע תקופת ברק, 10 חודשים לפני אירועי אוקטובר.

    לצערי, אני יכול להעיד שאת הריקושטים של ביבי מרגישים היטב גם בצפון אמריקה (הייתי במרחק שעת טיסה מטורונטו, דרך אגב)

  3. כי היום ידפקו החלשים, וכשהם יצללו למטה, הם ימשכו איתם את אלו שמעליהם, שאחרי עוד כמה שנות תאצ'ריזם הרסני יצללו גם הם אל מתחת לקו האדום, וימשכו איתם עוד אנשים, וחוזר חלילה.

    ברגע שריסקת את העשירונים התחתונים, מישהו אחר יצטרך למלא את מקומם.

  4. שי: לאיפה בדיוק ילכו העשירונים התחתונים? תרסק אותם כמה שתרצה – כל עוד הם בחיים, הם יהיו עשרות האחוזים התחתונים של החברה.

  5. לא יודע מה אתך… וכל אחד וסיבותיו… וכל זה… אבל אני אישית ממש לא אוהב ריח של עניים רקובים מתחת לחלון.

  6. זוליש – מה אכפת לי אני. אני גר בטורונטו – אצלנו זה בעיה רק בחודשי הקיץ :)

  7. עניין הספריות לא מטריד כל-כך אנשים בארץ – מה גם שהאלקטורט של ביבי לא בהכרח יודע מה זה ספרים, או מה לעשות איתם.

סגור לתגובות.