הגנבות הראשית

Yנט מדווחים כי הרבנות החלה לאכוף לאחרונה החלטה מלפני שנתיים לפיה רק רבני ערים ושכונות בהווה או בעבר יורשו לערוך חופה בישראל – כלומר, רבני ארגון צהר לא יורשו לחתן.

זה לא שיש לי סנטימנטים מיוחדים לצהר – אלו יהודים אורתודוכסים ואלו יהודים אורתודוכסים, וזה שהם רוצים "לקרב לבבות" ולמנוע את התגברות ההעדפה של חילונים לחתונת קפריסין זה אפילו מנוגד לאינטרסים שלי כמי ששואף לנתק את המדינה מהדת. אבל ההחלטה של הרבנות היא חצופה ובוטה במידה שלא תאמן. ברור לכל הרי מה התרחש כאן: רבני צהר הפכו לפופולריים בקרב הציבור החילוני, והחלו לנגוס בפרנסה של הרבנים ה"רגילים". הליברליות היחסית של צהר גרמה לאנשים רבים להעדיף אותם ולזנוח לאנחות את הרבנים הרשמיים, אלו שמזיינים בשכל שעתיים מתחת לחופה, ומביישים את הכלה לפני חופתה בגלל שכיסוי הכתפיים שלה לא מספק אותם.

כלומר, ההחלטה הזו היא כל כולה בצע כסף. הרבנות הראשית דואגת למקורביה, אלו שגם כך מקבלים כבר משכורת מהמדינה (רבני ערים, כן?), וזאת מבלי להגביל בשום צורה את התשלום שהם דורשים עבור השרות שבקרוב יהיה להם מונופול מוחלט עליו. זה מגעיל אפילו יותר מההתנהלות הרגילה של הרבנות.

ההתקלות שלי עם נושא הנישואין בישראל תועדה באייל הקורא, כך שאני לא אחזור על הדברים. מספיק להגיד שאילולא הרב שלנו מצהר, שסייע לנו לכל אורך הדרך, אולי הייתי מצליח להתגבר על הלחץ של ההורים, והיינו עושים חתונת קפריסין כמו שתכננו.

אם הייתי בלבניסט, הייתי אומר שהרב מצגר רוצה להגדיל את הנתק בין החילונים לדת, ולמעשה מנסה בעורמה לחסל את הממסד הרבני הפורמלי בישראל. אני לא בלבניסט, אלא מציאותיסט, אז אני אומר שהרב מצגר הוא פקידון קטן רודף בצע וכבוד.

אם הדברים ימשיכו כך, אולי באמת לא יהיה לנו לאן לחזור עוד חמש שנים. מצד שני, אם אתם תבצעו פה מהפכה בקרוב, אני מבטיח לחזור ולהטות שכם. תשתדלו לעשות את זה בחופשת הקיץ, אם אפשר.

4 Replies to “הגנבות הראשית”

  1. א. כדאי גם לקשר למאמר של איזי לשבור את הכוס בלי לשבור את הכלים.
    ב. לדעתי אתה שב קורא לטפל בסימפטום, לא בבעיה. שהדתיים ומי שהטקס היהודי חשוב לו יריבו ביניהם אם רב זה או אחר מוסמך לחתן אותם. לי, כחילוני, זה לא מה שחשוב, כמו שלא ארצה שרב יפסוק לי אם שרימפס קריסטל עדיף על קלמארי. ניתוק הנישואים מהדת במדינת ישראל – זה מה שחשוב.
    ג. לא אמרתי לך את זה אז, אבל איכשהו, אחרי כל ההצהרות הבומבסטיות שלך בעבר באייל, קצת התאכזבתי לגלות שבחרת במסלול הקל ולא במסלול קפריסין או חוזה אצל עו"ד או כל פיתרון אחר מלבד הפתרון האורתודוקסי. רב מ"צהר" זה עדיין רב, ואישתך היא קניינך, כל הסיטואציה היא עדיין לא שוויונית וכל הג'אז הזה.
    ד. אבל מי צריך את כאב הראש הזה? מי שעומד על עקרונותיו כנראה.

  2. ב. ראה תחילת הפסקה השניה שלי. מובן שהבעיה היא שיש מונופול של האורתודוכסיה על הנישואין, אבל מה שמכעיס פה הוא שאם אפשר היה לתרץ את ההתעקשות של הרבנות על המונופול הזה במונחים דתיים (שלא מעניינים אותי, אבל לא משנה), הרי שההתעקשות החדשה הזו היא פרופר תאוות בצע בלי כחל וסרק.

    ג. אני מתנצל שאכזבתי אותך. לצערי, המשפחות לא תמכו בנו בנושא הזה והפעילו מכבש לחצים משמעותי לחתונה אורתודוכסית. להתחיל את חיי הנישואין במריבה עם החמות זה לא משהו שאני ממליץ למישהו לעשות, והחלטנו ביחד, תוך מחאות נמרצות, לקבל את הדין בנושא הזה. אשתי היא קנייני בעיני הרבנות בלבד, ולא בעיני או בעיניה. מה הם חושבים באמת לא מעניין אותי. כשהגענו לנושאים שהם עקרוניים באמת, דברים בלתי הפיכים כמו ברית מילה, לא שאלנו אף אחד. אני חושב, אגב, שיש יותר משמעות להתעקשות שלנו על הברית מילה מאשר להתעקשות על חתונה אזרחית אם הייתה כזו בכל הנוגע לצביון של מדינת ישראל (אם בכלל נחיה פה). בסופו של דבר, גם אם היינו מתחתנים בחתונה אזרחית היינו נשואים בעיני הרבנות לצרכי גירושין או דברים כאלו, כך שזה לא באמת היה עוזר לנו כשנושא ה"קניין" היה הופך רלוונטי.
    כל זה, כמובן, לא שולל את זה שהייתי מעדיף חתונה אזרחית. אבל כמו שהובהר לי, חתונה זה לא בשבילי, זה בשביל ההורים.

    ד. מאז שהתחתנתי אף אחד לא שאל אותי איזה מין טקס עשיתי. הרבה יותר פעמים עלתה השאלה של בולבולו הלא חתוך של בני. אם כבר הייתי מנסה לחסוך לעצמי כאב ראש, נושא הברית הוא הרבה יותר עקרוני והרבה פחות מיינסטרימי מאשר החתונה האזרחית.

    וחוץ מזה, אל יתהלל וגו'.

  3. ד. אני לא אתהולל (אני? אני מתהולל בעבודה לתוך השעות הקטנות של הלילה. זה לא יביא אותי להתהולל מתחת לחופה עם רב, או במשרד של ראש עיריית לרנקה בזמן הקרוב) אבל מישהי שאתה ואני מכירים ושהגיבה לך שם בדיון אכן עמדה על עקרונותיה וטסה לקפריסין.

סגור לתגובות.