בדרו אותי ואבדר אתכםאדמיניסטרציהראשי

תגובות

בדרו אותי ואבדר אתכם — 6 תגובות

  1. טוב אני תמיד אשמח לשמוע למה אתה נגד דמוקרטיה ישירה.
    אבל אם אתה רוצה תחום אחר היתה לי שיחה עם חברים ותהינו איך זה שעד היום לא הקימו מדינה מתוך רעיון. כלומר, כמעט כל מדינה שקיימת היום היא בבסיסה מדינת עם. היום קבוצה של אנשים יכולה להתאגד, לקנות שטח ולהקים שם אוטונומיה. מה מונע מאנשים לעשות את זה?
    עוד שאלה from on top of my head היא מה גורם לדעתך לאנשים להיות אקטיביסטים. או יותר במורחב, לרצות להשפיע ולהתערב במה שקורה במדינה/סביבה. סך הכל הרי אפשר לחיות את כל חייך בלי להתערב בפוליטיקה ולרוב לא תרגיש שהיא קיימת.

  2. עופר: הו לא, לא זה עוד פעם…
    דעתי היא ששיטה שבה הנחת היסוד שאף אחד לא טועה אף פעם היא בלתי ריאלית לגמרי. טעויות צריך להסביר, אבל זה לא אומר שאין כאלו.

  3. מתי ואיך הומצא העם היהודי? \ שלמה זנד

    קראת?

    אח שלי קורא ומתרגש.

  4. דן-יה, לא קראתי. שמעתי התייחסויות, ואני חייב להודות שלא התרשמתי יתר על המידה, אבל אני לא ממש יכול לנמק את זה, כמובן, בלי לקרוא את הספר. אולי יום אחד אתפנה.

  5. כבר שאלתי את זה בחצי פה בעבר אבל הנה ההזדמנות שלי לקבל הסבר ממצה באמת, אם בא לך:

    יש לא מעט מדינות שיש בהן בחירות נפרדות לנשיא ולפרמנט. בד"כ זה גורם לכך שלפעמים הנשיא והרוב בפרלמנט שייכים למפלגות שונות ונאלצים להיאבק או להתפשר על חלוקת הכוח. אנחנו יודעים כבר איך הרשות הפלסטינית פתרה את הבעיה כשנתקלה בה, וההתמודדות האמריקאית המוצלחת מעט יותר מוכרת גם היא לרבים מאיתנו, אבל אתה אמרת לעתים קרובות שההצלחה האמריקאית אינה מייצגת.

    אז איך, באמת, מדינות אחרות בעלות שיטת בחירות נשיאותית או נשיאותית למחצה מתמודדות עם מצבים כאלה? צרפת? אחרות? עד כמה ההתמודדות שלהן אפקטיבית? מה קורה כשהתמודדות לא אפקטיבית?