חיזבאללה, דמוקרטיה

החיזבאללה מעמיד את העולם המערבי בפני דילמה לא קלה, בדרישתו להפלת ממשלת סניורה ושינוי שיטת חלוקת המושבים בלבנון.

לבנון אינה דמוקרטיה. במדד החופש של Freedom House היא מוגדרת כ"חופשית באופן חלקי", בין השאר בגלל שחיתויות, עיצוב אזורי בחירה לשם שיפור סיכוייהם של מועמדים מכהנים (gerrymandering) – וכמובן, הסירוב המתמשך של הממשלות לשנות את אחוזי המושבים המוקצים לקבוצות המוסלמיות על חשבון הנוצריות. האחוזים הללו, שנותנים יתרון ניכר לנוצרים, נקבעו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, על בסיס מפקד האוכלוסין דאז. כיום, האחוזים נטולי אחיזה במציאות. המוסלמים כבר מזמן רוב מוחץ של האוכלוסיה.

לכאורה, הדרישה של מפלגת חיזבאללה היא הוגנת ומוצדקת. כל מדינה שמאמינה בדמוקרטיה צריכה לתמוך במתן ייצוג הוגן ושיוויון בין קולו של נוצרי לקולו של מוסלמי. אבל למעשה, כולם יודעים מה מטרתה של החיזבאללה, וכולם מבינים ששיפור הדמוקרטיה בלבנון אינה אלא כלי בדרך להעלמת הדמוקרטיה כליל מהתרבות הפוליטית של לבנון, תוך כפייה של חוקי דת שיעים, שלא לדבר על המלחמה המיותרת מול ישראל שבו תבוא.

אז מה אפשר לעשות? מצד אחד, אנחנו חושבים שדמוקרטיה היא הדרך הנכונה, ורוצים שלבנון תהיה מדינה דמוקרטית. מצד שני, קשה לראות איך מתנה שכזו למפלגת החיזבאללה יכולה לעזור למישהו לקדם את הדמוקרטיה במזרח התיכון. אבל איך מסבירים את ההתנגדות לכך במונחים שאינם כוללים פטרנליזם או אנטי-דמוקרטיות?

התשובה טמונה במדיניות של אי-סובלנות כלפי אי-סובלנות. המדינה הדמוקרטית אינה יכולה לסבול בתוכה קבוצות שחלק מהאתוס שלהן הוא כפיית עמדותיהן על אחרים, השלטת עקרונות החיים שלהן על אחרים, או פגיעה בזכויות של האחר ובשיוויון שלו אל מול הקבוצה האמורה. אם קיימות קבוצות כאלו במדינה (ותמיד יש) אסור לאפשר להן לקבל עמדות כוח כלשהן, ובטח שלא ליישם את העקרונות הללו דרך המדינה.

רוצה לומר, כמו שכבר כתבתי פעם באייל, שמדינה דמוקרטית אמיתית חייבת לקבל על עצמה את הליברליזם כסוג של "דת מדינה". לא במשמעות שהמדינה צריכה להכריח את כולם להיות ליברלים, אלא במשמעות שהמדינה חייבת לפעול כך שכולם לפחות יכבדו את זכויותיו של האחר, כאילו היו ליברלים.

בהרבה מדינות יש תרבות פוליטית שהופכת את הצורך ב"דת מדינה" שכזו למיותר. ציבורים רחבים באירופה מרגישים באופן אינסטינקטיבי שיש משהו בעייתי במתן זכויות "קבוצתיות", לפיהן לבעלי הכח בתוך קבוצות מיעוט יש זכות לדכא ולשלול זכויות מהחלשים בתוך אותן קבוצות. הם דורשים לאסור סממנים של אפלייה שכזו, כגון הלבוש המסורתי של נשים מוסלמיות, בשטחים הציבוריים שלהם. יש התנגדות לדרישה הזו, בעיקר משורות השמאל הפוליטיקלי-קורקט, אבל לאנשים הרגילים, אלו שלא לומדים סוציולוגיה באקדמיה השמאל-קיצונית האירופאית, זה ברור כשמש שההגנה על הקבוצות היא בעצם פגיעה בחלשים בתוך אותן קבוצות.

במדינות בהן הדבר פחות מובנה אל תוך התודעה הפוליטית של כל אזרח, צריך להפעיל זאת באמצעות הכוח שבידי המדינה. כן, זה אומר שמדינות כמו לבנון (וישראל, כמובן) תאלצנה לאסור מלחמה כנגד אוכלוסיות בתוכן – אוכלוסיות שתפרוצנה בקריאות שבר על ה"פגיעה בדמוקרטיה" ושלילת זכויותיהן. אם מדינות המערב חפצות חיים לטווח ארוך, הן תתמוכנה בחוסר-סובלנות כלפי חוסר-הסובלנות. אם הן תצרפנה את קולותיהן לאלו של הקוזאקים הנגזלים – ובכן, אז יגיע להן…

11 תגובות בנושא “חיזבאללה, דמוקרטיה”

  1. כנראה שצריך להתרגל לענות לקריאות על "פגיעה בדמוקרטיה" בקריאות נגד של "פגיעה בליברליות". סטיקרים כמו "העם נגד לא-ליברלים"? "ליברלי זה הכי, אחי"? "חבר, אני ליברלי"? "ליבלי, מאז ומתמיד"? (אני יכול להמשיך…)

  2. מדהים איך הרצון של נשים מוסלמיות ללבוש רעלה הפך לדיכוי.
    איך בדיוק רעלה היא דיכוי וחולצה לא?

  3. דרומי.
    הבעיה מתחילה כשהמטרה היא ליצור שוויון.
    רוצים ליצור שוויון בחברה בין נשים לגברים. רוצים ליצור שוויון מעמדות. בתוך האוכלוסיות הדתיות המוסלמיות וגם היהודיות אצלינו קיימות הבעיות האלה והשאלה היא אם לגעת בזה או לא. מצד אחד דמוקרטיה שואפת לשוויון ומצד שני לסובלנות. בכל אוכלוסיה לא דתית קיצונית נפעל נגד הפליה ושווניסטיות למשל, אבל באוכלוסיה דתית לא נעשה זאת מטעמי חופש דת?

  4. מדהים איך זה שאף גבר לא רוצה להסתובב עם רעלה… קודם שלבישת רעלה לא תכפה על הנשים, ואז, מצידי שילבשו על עצמן שק.

    רעלה היא דיכוי משום שהמסר שמאחוריה הוא שאישה לא צריכה להראות מחוץ לביתה. אם היא כבר יוצאת מהבית, אסור שגבר אחר ישזוף את עיניו בדמותה.

  5. Y_H – מי אמר שרעלה היא בעייתית יותר מבחינת שוויון מאשר, נניח, שמלה? אני מסכים עם זה שצריך למנוע אי שוויון גם בתוך קהילות, רק לא ברור לי איפה אי השוויון כשמדובר דווקא ברעלה, ולמה צריך להתחיל (או בכלל להגיע) לשם.
    iod – במקומות בהם הדיון הזה עולה, קרי – בקהילות המהגרים של מערב אירופה, ברוב המקרים אין כפייה של רעלה.
    ורק כדי להבהיר, כדי שלא ניכנס פה לויכוח על עובדות: אני *מתנגד* לכפיית רעלה על נשים, אלא שזה לא העניין ברוב ויכוחי הרעלה ובפרט לא בסערת הרעלה המפורסמת בצרפת – שם דובר על זה שאי אפשר ללבוש רעלה גם אם האישה (ילדה\נערה) בחרה בכך. יותר מזה, משום מה פריט הלבוש תורגם לעברית כ'רעלה', בעוד שמדובר בכיסוי ראש דמוי כפייה. אולי כי רעלה זה משהו שיותר קל להתנגד לו…

  6. א. "רעלה", מלשון "רעול פנים", היא בגד המכסה את פניו של הלובש.

    ב. האם הנשים הללו באמת יכולות לבחור ללבוש רעלה או לא ללבוש רעלה, כשם שאשה מערבית יכולה לבחור לנעול נעלי עקב או לא? האם אין איום מסויים, בהתנכרות או אף באלימות, אם תבחר להסתובב בבגדים מערביים? כל עוד הספק הזה קיים, צריך לאסור רעלות וזהו. כאשר נוכל להאמין באמת ובתמים שכל אשה שלובשת רעלה בחרה לעשות כן מרצונה החופשי – אז נדבר.
    (ועוד לא נכנסנו לשיקולים הבטחוניים הנוגעים לכך שאשה לא יכולה לחשוף את פניה בציבור – איך אפשר לוודא שתעודת הזהות שלה אכן שלה?)

  7. א. ההערה הייתה הערה עובדתית – הויכוחים הרציניים באירופה בכלל ובצרפת בפרט לא נגעו דווקא לרעלה אלא ב'חימאר' – כפי שנאמר, כיסוי שיער ולא כיסוי פנים. ראה תמונה כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/Image:Iraqi_girl_smiles.jpg

    ב. לא התייחסת לשאלה המרכזית שלי – מה ההבדל בין רעלה לבין חולצה? האם אין ספק שנשים מערביות (וגברים מערביים, לצורך העניין) לא בחרו ללבוש חולצה משום שיש עליהן איום מסויים בנידוי אם לא יעשו כן? האם המסקנה מכאן היא שאסור להתיר לנשים מערביות ללבוש חולצה?

    ג. שיקולים בטחוניים – do me a favor. אם היה לנו באמת חשוב לשמור על החופש של נשים ללבוש רעלה, היינו מסתדרים, אני בטוח.

  8. יש לך הוכחה כלשהי שעל כך הויכוחים באירופה? כי אני הבנתי שתמיד מדובר ברעלות של ממש. כיסויי ראש, הרי, לובשות גם נשים יהודיות אורתודוכסיות, והנושא אף פעם לא עלה בהקשר שלהן.

    ההבדל בין רעלה לחולצה הוא השיוויון – גם גברים וגם נשים נדרשים על-ידי החברה לכסות את פלג גופן העליון ואת אזור החלציים, פרט למקומות ספציפיים בהם הדרישות פחות מחמירות (חוף הים, למשל). אני לא נגד כפייה, אני נגד אי-שיוויון.

    אני בטוח שהיינו מסתדרים, בגלל זה דחיתי את הדיון הזה לבינתיים. כאשר נדע שנשים בוחרות מרצונן החופשי ללבוש את הדברים הללו, נוכל להתחיל לדון על אמצעים ביומטריים לזיהוי נשים שלובשות בגדים שכאלו.

  9. תסתכל קצת באינטרנט איך נקרא האיסור הזה. בצרפתית כל האירוע נקרא l'affaire du foulard – משבר הצעיף. באנגלית אתה מוצא אותו בתור "The French hijab ban". חיג'אב הוא כל סוג של כיסוי ראש או גוף למען צניעות, כולל כיסוי ראש שמכסה רק את השיער. לא מצאתי אף התייחסות בהקשר זה ל"ניקאב" או "בורקה" – שהם שני הכינויים האיסלמיים לרעלה, קרי לבד שמכסה את הפרצוף.
    אתה מוזמן לקרוא את הערך של ויקיפדיה האנגלית בנושא – דווקא ערך מצויין, שלא מזכיר רעלות.
    http://en.wikipedia.org/wiki/French_law_on_secularity_and_conspicuous_religious_symbols_in_schools

    ולגבי חולצה לנשים ולגברים – מה עניין שוויון לכאן? האם אמצעים דכאניים הם בסדר כל עוד הם שוויוניים (כמו לדוגמא איסור נישואים אזרחיים, שחל על כולם)?

סגור לתגובות.