ששששש!

כבר הרבה זמן לא נכנסתי למגזין The Escapist, שעוסק במשחקי מחשב מנקודת מבט חברתית (של גיימרים), ולא סתם בביקורות וחדשות על המשחקים החדשים. אני מניח שהפסקתי כי היה רצף של כמה גליונות שלא כל כך עניינו אותי, וגם הרבה זמן לא נשאר לי, וכך הוא נשתכח לו. היום במקרה נתקלתי בסימניה ששמרתי אליו, וראיתי שהגליון האחרון עוסק במשחקים בחינוך. כיאות למגזין הבאמת מצוין הזה, הם לא מדברים על "לומדות", או אפילו על "משחקים חינוכיים" (כולנו יודעים שאם משחק אינו מוצלח כמשחק, הוא גם לא יהיה מוצלח כעזר חינוכי). אחת הכתבות שתפסה לי שם את העין דנה באיך שהכנסת משחקי מחשב לספריות ציבוריות יכולה לחשוף קהל חדש למוסד החשוב הזה, ולשמש כ"סם כניסה" לעולם הקריאה.

מה שהעלה בי את התהיה מה קורה עם ספריות ציבוריות בימינו. אני זוכר את הספריה בהרצליה, עוד בימים שבהם השתמשתי בשירותיה באופן פחות או יותר קבוע, כמקום די עבש, עם הרבה ספרים ישנים ומרוטים ולא הרבה יותר מזה. אהבתי להיות בספריה, שלא תבינו אותי לא נכון, הייתה איזו חרדת קודש לגבי המקום הזה, אבל העובדה היא שברגע שיכולתי להרשות לעצמי לקנות את הספרים שלי בעצמי, זנחתי אותה לגמרי ומעולם לא חזרתי. אני חושב שגם הנוהג שלי לקנות ספרים ולהשאיר אותם על המדף למשך שנים(!) לפני שאני קורא אותם, הוא סוג של מרד כנגד מגבלת החודש האחד שכל כך הרבה פעמים לא עמדתי בה. (מצד שני, עכשיו זה מתנקם בי כי לקראת הנסיעה אני צריך להפטר מכל כך הרבה ספרים שאפילו לא הספקתי לעיין בהם למרות שרכשתי אותם אי שם במהלך השירות הצבאי שלי).

האם יש סיכוי כלשהו שבמדינת ישראל יאמצו את ההמלצות של ג'ני לוין או אלי נויברגר בנושא? (שאלת אגב: רק יהודים עובדים בספריות בארה"ב?) ההרגשה שלי היא שלא. אבל אין לי מושג, כי לא הייתי בספריה עירונית כבר יותר מעשור. יכול להיות שדברים השתנו. הניחוש שלי, איך שאני מכיר את ישראל, הוא שרק לרעה. אבל לך תדע. יש ספרנים בקהל?

אני יודע שהציבור הרוסי מחזיק "ספריות פיראטיות" של ספרים ברוסית. לאו דווקא הקלאסיקות, כמובן. לא חסר זבל גם ברוסית. עבור הציבור הזה, זה עסק שמחזיק את עצמו כלכלית. האם גם ספריות עבריות יכולות לעמוד במעמסה הכלכלית? האם הן מתפקדות אפילו כגופים מסובסדים?

4 Replies to “ששששש!”

  1. זה נוסה בהצלחה בבית הספר שלי, גם ביסודי וגם בתיכון, הכנסת המחשב לספריה הביאה לעליית הפופולאריות של הספריה (וטוב שהבת של הספרנית למדה איתך בכתה ויכולת לדעת את זה).

    הספריות כיום עדיין מתפקדות, חלקן אמנם עברו למצב של עיון בלבד ולא השאלה (או למחיר זול יחסית לעיון ומחיר גבוה פי 10 להשאלה) – הקונספט הזה גורם ליותר אנשים להגיע, ובזמן שהם מבלים בספריה אולי גם להחשף לספרים נוספים.

    מאיזה ספרים אתה מנסה להיפטר? אשמח לעזור לך אם יהיו שם דברים שאני עלול לחפש :)

  2. בוריס, אני לא מדבר על הכנסת מחשב לספריה (אני הנחתי שזה מובן מאליו). אני מדבר על הכנסת משחקים כמשחקים. למשל, להביא PS2 עם שטיח ריקוד ולארגן תחרויות בין הילדים.

    עיון בלבד? אללי. כמה מזוויע.

  3. שמע דובי, זה לדעתי קצת יפספס את הרעיון שעומד מאחורי המושג "ספריה". אתה לא יכול לקחת ספריה ולהפוך אותה ל Arcade Room – אנשים פשוט לא יבואו על-מנת לקרוא, כי הספרים יהיו לא יותר מקישוט לקירות של המשחקייה.

    חינוך הינו דבר שחובה להתחיל מהגיל הרך ביותר, אבל בישראל הבעיה קצת שונה. צריך לחנך תחילה את ההורים של הגיל הרך הזה, שידעו שיש עוד סופרים מלבד א.ב. יהושוע וש"י עגנון (כי לומדים אותם בבית הספר) ורם אורן (כי הוא מככב ברבי מכר).

    ספריית עיון גורמת לציבור להישאר שם – בדיוק כפי שפועלות רשתות סטימצקי וצומת ספרים עם זה שהן שמות שולחנות קריאה בחנויות.

  4. למה 'בישראל הבעיה קצת שונה'? יש לך נתונים שמראים שהישראלים קוראים פחות מאחרים?
    אני לא חולק על כך שצריך לעודד קריאה, אבל לא נראה לי שהישראלי קורא פחות ספרים מהצרפתי או מהאנגלי, והוא בטוח קורא יותר מהאמריקאי.

סגור לתגובות.