דמוקרטיה: הגדרה מחדשדמוקרטיהראשי

תגובות

דמוקרטיה: הגדרה מחדש — 18 תגובות

  1. נקודה למחשבה – יהיה עליך לקחת בחשבון גם את מימד הזמן. אם תבחן חברה X בנקודת זמן a ותעריך את חלוקת הכח בה (ומכך את מיקומה על ציר הדמוקרטיה ואת מה שעליה לעשות כדי 'להתקדם' או 'לסגת'), עשוי אתה לקבל רושם מוטעה לעומת בחינת אותה חברה בזמן b.
    למשל – הערכת חלוקת הכח בחברה הישראלית בזמן בחירות ובאמצע קדנציה של ממשלה.

  2. יש לי הצעה שיש בה מן הפלצנות המתמטית:

    אפשר להרחיב את הרעיון של מדד ג'יני לכל קבוצה של סקאלות שנבחר. כך למשל – בחלק השני כתבת על דמוקרטיות שיש או אין בהן זכות בחירה לכולם ושיש או אין בהן הגנה על זכויות אדם. זה כמובן מחמיץ את הרעיון שמדובר בסקאלה רציפה ולא בחלוקה בינארית לגמרי. לכן אולי נתמקד במה שמעניין אותנו – במקומה של כל דמוקרטיה על סקאלת ההגנה על זכויות האדם או זכות הבחירה בעת ובעונה אחת (שהרי גם במקום שבו ל"כולם" יש זכות בחירה, בדרך כלל לא סופרים פעוטות בכלל זה, ולכן גם המושג של "כולם" הוא לא בינארי).
    אני מציע לקחת אוסף של מושגים שמעניינים אותנו, למשל הגנה על זכויות אדם, זכות בחירה כללית וכו'. לכל מושג שכזה נגדיר בצורה מסודרת כיצד נותנים לו ערך ממשי בין 0 ל 1, לפי פרמטרים מדידים. כעת אם יש לנו m מושגים כאלו, נוכל לתאר דמוקרטיה על ידי m מספרים שכולם בין 0 ל 1, ובעצם נוכל למקם את הדמוקרטיות שבהן אנו עוסקים בתוך מרחב וקטורי ממימד m.

    נגדיר לנו מדד דמוקרטיה שמכיל אלמנטים שונים שמתחשק לנו להתייחס אליהם, ומה שנחמד כעת בבחירה להשתמש דווקא במרחב וקטורי, הוא אפשר עתה לדבר על מרחק בין דמוקרטיות. שתי דמוקרטיות, ואפילו יהיו שונות בכל המדדים, ניתנות להשוואה על ידי המרחק ביניהן…. ואולי זה אפילו יגיד משהו, לך תדע.

  3. עבגד יבאור – כבר עשו את זה. http://graphics.eiu.com/PDF/Democracy%20Index%202008.pdf

  4. ועוד הערה קטנה, יואב, שים לב שאם מסתכלים על כל העניין מזווית גיאומטרית (!), אז לתת ציון כולל, כמו שיש בלינק שנתת, מפספס את המרחקים בין הדמוקרטיות השונות. יכול להיות שלשתי מדינות יהיה ציון כולל דומה, אבל הן תהיינה רחוקות מאד זו מזו ברוב המדדים…

  5. הפרידום האוז עושה משהו דומה למה שעבגד יבאור מציע:

    The ratings process is based on a checklist of 10 political rights questions and 15 civil liberties questions. The political rights questions are grouped into three subcategories: Electoral Process (3 questions), Political Pluralism and Participation (4), and Functioning of Government (3). The civil liberties questions are grouped into four subcategories: Freedom of Expression and Belief (4 questions), Associational and Organizational Rights (3), Rule of Law (4), and Personal Autonomy and Individual Rights (4).

    http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=351&ana_page=363&year=2010

  6. ועוד משהו, דובי, בעניין הכוח – אני לא בטוח שהשאלה אם א' עשה משהו או לא מחלצת אותך לגמרי מבעית סנטה קלאוס.

    חיבור קלאסי על הכוח ראה
    S. Lukes, Power: A Radical View (Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2005)
    במיטוחד "המימד השלישי של כוח", שבו הנשלטים מקבלים את מקומם הנחות בחברה משום שאינם מעלים על דעתם חלופה אחרת. מעין "עבד נרצע".

  7. ענבר: ממד הזמן זה כל הפואנטה. אחת המטרות שלי היא לאפשר מעקב אחרי שינויים ב"מידת הדמוקרטיות" של מדינה על פני טווחי זמן קצרים יחסית בלי להיות תלוי בשינויים מוסדיים משמעותיים.

    שי ועבגד: מובן שיש אינספור דירוגים של דמוקרטיות. אחד הדברים שאני דווקא מנסה להמנע ממנו הוא הרב-ממדיות הזאת. קושי אחד שאני צריך להתמודד איתו, למשל, הוא עניין השקלול, או כיצד ראוי לנרמל את המרחקים. כלומר, אם יש תוספת של כך וכך יחידות במדד א' (נגיד, אחוז האוכלוסיה בעל זכות הצבעה), כמה יחידות של מדד ב' (נגישות לבתי המשפט, למשל) זה "שווה" כדי להגיד ששתי מדינות נמצאות במרחק שווה מהדמוקרטיה האידאלית? מכיוון שהמטרה שלי היא למדוד את המרחק הזה, עצם ההבדלים במדדים השונים פחות מעניין אותי, ויותר מעניין אותי הוקטור המשוקלל.
    בנוסף, אני במידה לא קטנה מקבל את הטענה של מולר וסקאאנינג, לפיה בסך הכל ההתקדמות לכיוון הדמוקרטיה נבנית בשלבים פחות או יותר משותפים לכל המדינות, או לכל הפחות, אין כל כך הרבה מסלולים להתקדמות הוא נסיגה במידת הדמוקרטיות. אם הם אכן צודקים, הניקוד בכל מדד ספציפי בפני עצמו פחות חשוב.

  8. אה, שי, לעניין הכח – מה שאתה מתאר הוא מה שכיניתי "כח חברתי", כלומר היכולת של גורם מסויים בחברה להשפיע על עצם תפיסת העלות והתועלת שלנו. אני לא רואה איך זה מתקשר לעניין הסנטה קלאוס, שהרי יצירת המצב החברתי הזה היא ללא ספק מעשה. למעשה, מדובר פה בעשייה ארוכת טווח הדורשת משאבים רבים ושיתוף פעולה של הרבה פרטים.

  9. דובי, הטענה שהזכרת (שיש מסלול "טבעי" להתפתחות דמוקרטיה) דווקא מעניינת בהקשר של המידול המתמטי, כי הביטוי הגיאומטרי שלה הוא מסילה כלשהי מהנקודה (0,0,0,…) עד (1,1,1,…,1). בשלב זה אפשר לטעון שדמוקרטיות מתפתחות נצפה לראות בסביבות המסילה הזו, ולא במקומו אחרים, אפילו אם המקומות האחרים הללו הם קרובים יותר לנקודת "מקסימום הדמוקרטיה" שהיא (1,1,1…,1).
    מה שיפה בהשלכה הגיאומטרית של ההשערה הזו, שקל יחסית לבדוק אותה (אם כי כשמשחקים עם הרבה מימדים זה לא לגמרי פשוט).

    כלומר – אתה ממש יכול לבדוק את ההשערה של שני החבר'ה שציטטת… לא?
    (בשלב זה נדמה לי שברור שאני לא מהתחום)

  10. עבגד – הם בדקו את ההשערה הזאת, ואם אני מבין נכון את מה שאתה אומר, אז הבדיקה שהם ביצעו היא בדיוק מה שאתה מציע. ספציפית, הם הציעו שלושה מדדים, שניים מהם דיכוטומיים ואחד נע בין 0 ל-2, והראו שכל המדינות נמצאות באחת האופציות הבאות:

    0,0,0; 1,0,0; 2,0,0; 2,1,0; 2,1,1.

  11. "כח. דמוקרטיה מתאפיינת בחלוקה שיוויונית של הכח בחברה. ככל שהכח מפוזר באופן שיוויוני יותר, כך המדינה דמוקרטית יותר"
    כשחשבתי על הנושא הזה, אני תמיד הגדרתי את זה כ"השפעה" דווקא. כח זה דיי דומה להשפעה, רק שהשפעה נראה לי קולעת טוב יותר למטרה שלנו ולדעתי זה מה שאנשים מחפשים בשלטון. האידיאל של שלטון דמוקרטי הוא שלכל אזרח תהיה מקסימום השפעה על חייו וסביבתו. ההשפעה הזו היא כח מסויים, אבל המטרה היא היכולת לבחור את הדרך שלך ושל הסביבה שלך. כח היא מילה עם קונותציה קצת אחרת ודגש על חלקים אחרים של אותו השלם. כלומר בכח אתה אומר, אנחנו רוצים להיות חזקים כמו כולם. לדעתי השפעה קולעת פה יותר.

    דוגמאות:
    הדמוקרטיה הראשונה היא ארה"ב. המרד של ארה"ב על אנגליה היה על כך שהתושבים שילמו מיסים בלי כוח השפעה בפרלמנט.
    המהפכה הצרפתית הגדירה את הדמוקרטיה יותר במובנים של כוח, הכוח שלנו ולא של המלך. – אבל מהמהפכה הזו לא יצא שלטון. לא יודע אם זו דוגמא טובה.

  12. ירדן – מה שאנשים מחפשים בשלטון זה השפעה? אני חושב שבהחלט אפשר להגיד שמה שאנשים מחפשים בשלטון זה כח. מה שכן, הרעיון שלך בהחלט מעלה את האפשרות המעניינת לפיה דמוקרטיות מתאפיינות בכך שהכח הפוליטי בחברה הופך לכח מסוג השפעה (מה שקראתי מיקוח, חברתי וכלכלי), במקום כוח כפיה – כלומר, אנשים מסכימים לפעול באמצעות שכנוע ולא באמצעות סנקציות. אם נקבל את הרעיון הזה, הרי שצורת הדמוקרטיה הדמוקרטית ביותר היא הדמוקרטיה הקונסוציונלית, שם עיקר הדגש הוא על מקסימום הסכמה לכל החלטה.
    אני תוהה איפה לשבץ את ארה"ב בסכימה כזו – ארה"ב בנויה בצורה כזו שכל החלטה תדרוש הסכמה רחבה מאוד, אבל זה כולל גם החלטות על ביטול של חקיקה קודמת (לדוג', הדיון לאחרונה על ביטול מדיניות "אל תשאל, אל תגיד", שלא עבר בקונגרס. באותה מידה גם חקיקה הפוכה לא הייתה עוברת. לארה"ב של העדפה ברורה לסטטוס קוו).

  13. קודם כל שלום,
    התחלתי לקרוא את הבלוג לאחרונה, וזו הפעם הראשונה שאני מגיב בו.

    שאלה אחת שהציקה לאורך קריאת הפוסט היתה שאלת המדינה והמחוקק. בכל משטר יש משטרה, מערכת אכיפת חוק שהיא רבת כוח מעצם הגדרתה. אני מבין לאן אתה שואף בכל מה שקשור לאזרח הפרטי, אבל בידיו של כל שוטר וכל פקיד מס ישנו כוח ואפילו כוח רב להשפיע על אזרחים במדינה. זהו איננו כוח אישי, אלא כוח שניתן בידיו של אותו שוטר או פקיד בידי המדינה. רק במשטר אנרכי לחלוטין אין משטרה משום סוג ומכאן ברור לחלוטין שאתה לא שולל מתן כוח למדינה (ואני משתדל להיצמד כאן להגדרה שנתת לכוח).

    מצד שני, הכוח שניתן למדינה הוא בהחלט פרמטר חשוב להיותה דמורקטיה או לא. האם מדינה חלשה ומתפרקת, שלא מסוגלת לאכוף את חוקייה שלה היא מדינה דמוקרטית ?

    מצד שני, מדינה חלשה ומתפרקת, על גבול האנרכייה, היא מדינה שבה הכוח של האזרחים מוגבל. הוא אולי מחולק בצורה שיווניות ביחס לדיקטטורה, אבל הכוח שניתן לכל אזרח מועט מאוד. לכל אזרח במדינה דמוקרטית ליברלית מתפקדת לעומת זאת, יש את היכולת (לדוגמה) לתבוע אזרחים אחרים שעשו לו עוולה (אפילו אם האזרח הוא מזכירה והנתבע הוא נשיא המדינה). זה נותן בידים שלו המון כוח. אני חושב לכן שהכוח במדינה דמו' מתפקדת הוא לא רק מחולק בצורה שיוויונית אלא גדול יותר באופן אובייקטיבי מאשר במדינה שאיננה דמוקרטית. הדרישה היא לא רק על סטיית התקן במדד הכוח האישי אלא גם על הערך האבסולוטי של הממוצע או החציון. בנוסף, אני חושב שלמרות הכל המדד שלך חייב להתייחס באיזהשהוא אופן גם למידת הכוח שהמדינה צוברת לעצמה ולמנגנונייה.

    חנן ש.

  14. השפעה היא מושג רחב בהרבה מכוח. לדוגמא, התאגידים הגדולים שולטים בפרסומות בטלוויזיה, שהמסר העיקרי של רובן הואשאם תקנה משהו תהיה מאושר (ע"ע ריטייל ת'ראפי). כתוצאה, אנשים באמת ובתמים רוצים לקנות את המכונית היקרה יותר והבית הגדול יותר, גם אם כתוצאה הם יהיו פחות מאושרים (הם יעבדו יותר שעות, נאמר, בעבודה לא מספקת, על חשבון זמן עם משפחה, חברים תחביבים). אז פה אנחנו כבר נכנסים למימטיקה – מידת ההשפעה פרופורציונלית לרמת הגישה שיש לך לערוצי ההשפעה. דווקא מוצא חן בעיני בתור בסיס למדד דמוי ג'יני. (לא נורא מעניין אותי איך מוגדרת דמוקרטיה, אבל איך מתבזר הכוח דווקא מעניין אותי מאוד).

  15. ארך אפיים – זה, כמובן, תלוי באיך אתה מגדיר כח. יש הגדרות לפיהן כח הוא סוג של השפעה, ויש הגדרות (זו שאני נוטה להעדיף, למשל) לפיהן השפעה היא סוג של כח. ויש גם כאלו שרואות בשני המושגים שני תחומים נפרדים של קשרים אנושיים. אחת הצרות עם שפה טבעית היא שכל ההגדרות הללו מתקיימות במקביל בשיח נורמלי.

  16. דובי, נראה לי שמח' יחסי ציבור של האוניברסיטה תאהב מאוד את הדוקטורט.
    רק תחשוב על כותרות העיתונים. אפשר לפרסם כל חודש את מקומנו במדד הדמוקרטיה, אפשר לעשות תחרות בין המדינות… ממש מבחן פסיכומטרי לדמוקרטיות.

    מה שכן, כשחשבתי על מדד הדמוקרטיות חשבתי עוד על ההשוואה עם מדד ג'יני. בעצם לא טוב שהוא יהיה 1. זה אומר שוויון מוחלט בין כולם, ובהקשר מציאותי זה אומר אפס לכולם.
    באנלוגיה, נחשוב על כח/השפעה שווים לכולם. לכו-לם? גם לפעוטות? גם לבני 9? גם לחולי אלצהיימר?

  17. אגב, התשובה היא לא. זה לא נכנס לתוך התזה שלי בסוף.