קלחת החברה האזרחית (או: למה צריך גם וגם)

נושא חדש מתרגש על הבלוגיאדה הישראלית. אני נתקלתי בדיון הנוכחי לראשונה אצל הכוסית עם אובססיית השואה (יונית, מסתבר), אבל מקס הזועם מפרט קצת יותר בפוסט שלו בעניין. מה זה משנה. עיקר העניין: אנשים מיואשים מהמערכת הפוליטית, ולכן הם רוצים להשפיע. איך להשפיע? חברה אזרחית!

חברה אזרחית זה יופי של מושג. אף אחד לא באמת יודע מה זה, אבל כולם אוהבים להשתמש בו. הוא נשמע נורא טוב, הוא אזרחי, הוא חברה, הוא נקי מפוליטיקה מגעילה ומלוכלכת, והמושג האמריקאי grassroots בכלל עושה ריח של דשא שזה עתה נגזם, שזה תמיד נחמד.

יונית, באופן ספציפי, רוצה קמפיינים חברתיים-תקשורתיים. בקיצור, היא רוצה מה שמרגלית ודנקנר רצו כשהם התחילו את קמפיין "איפה הבושה" במעריב (שדעך מהר). את עמדותי לגבי מה שהם כתבו שם כבר כתבתי באייל הקורא (וגם ציטטתי בתגובה לפוסט של יונית), אז אין טעם לחזור על זה. מקס הזועם, בועט כהרגלו, כבר מציע תוכנית הרבה יותר אופרטיבית:

המטרה לא צריכה להיות הכללת ארגוני "החברה האזרחית" בתוך המערכת הפוליטית הממוסדת, אלא בניה מחדש של המערכת עצמה בצורה שתכלול את "החברה האזרחית".

באיטליה, התארגנויות קהילתיות של שכונות עניות (שהריצו פרוייקטים מרחיקי לכת בשכונותיהם ללא סיוע מהמדינה) התחילו להריץ מועמדים למועצות עירוניות. זה, לדוגמא, מקום טוב להתחיל ממנו. גם בגלל שאי אפשר לדבר על דמוקרטיזציה ברמת המדינה אם לתושב שיכון ג'הנום ד' אין את האפשרות להשפיע על תדירות פינוי הזבל ברחוב שלו.
גם בגלל שהתארגנויות פוליטיות ברמת העירייה או המינהל הקהילתי, שצומחות מ"החברה האזרחית" יכולות לשמש מודל להתארגנויות פוליטיות גם ברמת המדינה.

התארגנות פוליטית של ארגוני חברה אזרחית היא בעלת פוטנציאל נפלא ברמה המקומית. הפעילים הללו צוברים מוניטין, והפעילות שלהם, בדרך-כלל, רלוונטית מאוד עבור טווח הפעילות של השלטון המקומי, כלומר – יש סיבה טובה להצביע להם בהקשר הזה.

אבל מה עם ההקשר הארצי? יונית האשימה אותי (בדיון מתחת לפוסט שלה) שאני מיואש מהמגזר האזרחי בישראל, ולכן אני משליך את כל יהבי על הפרלמנט. אבל המצב מסובך יותר. בישראל יש מגבלה משמעותית מאוד על התאגדות פוליטית מתוך התאגדות חברתית. הנושא המרכזי עבור כל מצביע בישראל, בכל מערכת בחירות מאז שהתגבשה המערכת הפוליטית הדו-גושית שלנו, הוא הנושא הבטחוני. הנושא הזה מפצל את החברה הישראלית, וגורם לכך שגם אנשים שיסכימו שהדרך הכי טובה לפתור את כל הבעיות הפנימיות של ישראל הוא לעשות ככה וככה, לא יוכלו להביא עצמם להצביע למפלגה שהם עצמם יקימו, בגלל שהדעות שלהם בענייני חוץ ובטחון שונות. המשמעות של זה היא שגם בתוך ארגון של חברה אזרחית, פעמים רבות, יהיה פיצול מבחינת ההצבעה הפוליטית. זה דבר רע (כי זה מצמצם את יכולתם לפעול ולהשפיע מתוך המפלגות, או להקים ארגונים פוליטיים כמו שהציע מקס), אבל זה גם טוב.

למה זה טוב? משום שזה אומר שהשילוב בין הפעילות דרך המפלגות לפעילות דרך ארגוני החברה האזרחית יהיה חוצה מפלגות. דרך המפלגות בלבד, כנראה לא מי יודע מה יעבוד. דרך החברה האזרחית בלבד – אולי יעשה רעש, ויזכה לקצת מס שפתיים מהפוליטיקאים, אבל בד"כ זה לא ישיג הרבה יותר מזה. אבל תחשבו על ארגון חברה אזרחית שישלח זרועות אל תוך כמה מהמפלגות הגדולות בישראל – לא בגלל שהוא אינו בוחל באמצעים כדי להשפיע, אלא פשוט משום שחברי הארגון משתייכים למפלגות שונות בין כה וכה, והארגון דרבן אותם להתחיל לפעול גם דרכן. כמה דברים יוכל ארגון כזה להשיג, על-ידי גיוס הפוליטיקאים מתוך המפלגות לצורך המטרה המשותפת של חבריו.

רק כך ניתן יהיה להתגבר על הפילוג שיוצר הנושא הבטחוני בישראל, כדי לקדם נושאים מתחומים אחרים. זו הסיבה שייאוש מכל אחת מהמערכות הללו – הפרלמנטרית-מפלגתית, והחוץ-פרלמנטרית-אזרחית – תפגע באינטרסים שלנו, האזרחים שרוצים להשפיע ולשנות. זו הסיבה שלא מספיק להתפקד למפלגה או אפילו להיות פעיל בתוכה, אבל גם לא מספיק להצטרף לארגון חוץ-פרלמנטרי וללכת להפגנות או לחלק פליירים. צריך גם וגם.

3 תגובות בנושא “קלחת החברה האזרחית (או: למה צריך גם וגם)”

  1. למה אף אחד לא יודע מה זה? מה, לא נכנסתם ללינקים ששמתי בפוסט שעסק בזה? הם כללו גם הגדרה (של מוסד אקדמי מכובד, ה-LSE. אה, שכחתי, אקדמיה זה דבר בזוי בישראל), וגם דוגמאות (ממקומות שונים בעולם, אבל איך שכחתי, ישראל לא צריכה את העולם כדי ללמוד ממנו. העולם צריך הרי ללמוד מאיתנו). פעם איתי אגב דיבר על ה-DU. גם כן מודל לא רע בכלל לפעולה כזאת. ואחרי שבוש האשים את הבלוגרים בזה שהם גרמו להפסד הרפובליקני כי "הם הציגו תמונה שלילית של המציאות", דווקא חשבתי שהעניין הזה יתחזק אצלך. אבל כנראה שהפרובינציאליות חזקה מכל מוטיבציה, בעיקר אחרי שהופכים לחברי מפלגה.

  2. דווקא בגלל שהאקדמיה אינה דבר בזוי בעיני. באחת השנים עשיתי קורס תחת הכותרת "החברה האזרחית בישראל". המרצה עצמה בקורס הודתה שאין הגדרה אחת ברורה של חברה, ובמהלך הקורס נתקלנו בטקסטים בעלי הגדרות שונות ומגוונות של המונח, ממגבילות מאוד עד כלליות מדי.
    אבל אל תאמיני לי, תאמיני ל-LSE. לא מצאתי איפה נתת קישור, אז בדקתי אצל דוד גוגל, והנה, בראש העמוד שכותרתו "מהי חברה אזרחית", מצאתי, קצת לפני ההגדרה שהם מציעים, את הדיסקליימר הזה:

    To take account of the diversity of the concept, CCS adopted an initial working definition that is meant to guide research activities and teaching, but is by no means to be interpreted as a rigid statement

    וזה לא כאילו שההגדרה שהם מציעים שם היא ברורה במיוחד בין כה וכה. היא כוללת משפטים כמו –

    …the boundaries between state, civil society, family and market are often complex, blurred and negotiated. Civil society commonly embraces a diversity of spaces, actors and institutional forms, varying in their degree of formality, autonomy and power.

    אז אני חושב שלהגיד שאף אחד לא יודע מה זה זו הגדרה שדי קרובה למציאות. מדובר פה על מונח מעורפל, במקרה הטוב.

    דוגמאות לא תעזורנה לנו, משום שעל כל דוגמא שאת תביאי אני אוכל להביא דוגמא אחרת, שאינה דומה לדוגמא שלך אלא בפרטים השוליים ביותר, וגם היא תכנס תחת ההגדרה של "חברה אזרחית" לפי חלק מההגדרות. יתרה מכן – עבור כל דוגמא שלך אני יכול להביא הגדרה ממאמר אקדמי שמוציאה את הדוגמא שלך מהתחום. עד כדי כך התחום הזה אינו מבוסס וסגור על עצמו.

    אינני רואה סיבה להכנס לעלבונות אישיים במהלך דיון שאמור להיות ענייני, וחבל שאת מייחסת לי דברים שאינך יודעת לגבי.

סגור לתגובות.