גם חברים – אז קל לי לשמור על קשר עם אנשים שגרים בחו"ל, ומצד שני יותר קשה לשמור על קשר עם השכנים. לא נורא.

הדבר הבעיתי הוא שהעולם היה קטן יותר, מוגבל יותר, ולעתים קרובות בלי שידעת מזה בכלל. המוסיקה אכן היתה מה שהיה ברדיו ומה שחברים שלי מכירים, וזהו. לא ידעתי בכלל שיש מוסיקה אחרת. זה די דומה למי שיודע רק עברית, וכל חומר הקריאה שלו מוגבל – לוקח הרבה זמן להבין שיש ספרים ראויים שכלל לא תורגמו. אבל אני עדיין תלוי בחברים

מה ידענו על המוצר? או שקנית ע"ס המלצה של המוכר, או שהיה לך חבר או דוד ש"מבין", או שלא קנית. כמו שקנינו מניות לפי המלצת הבנק. אני קצת מתגעגע לימים האלה – כיום לכל רכישה קודמות כמה שעות (במקרה הטוב) של חיפושים באינטרנט על המלצות ומפרטים טכניים, וזה די מתיש.

הדבר שיהיה לי הכי חסר בלי אינטרנט הוא הפורומים (מה שפעם היה usenet) הוא היכולת לשאול שאלה וכמעט תמיד לקבל תשובה, על כל נושא שאתה רוצה. מישהו ידע את זה, והוא לא חייב להיות חבר או מכר, והתשובה לא נמצאת באנציקלופדיה, ואפילו לא בספריה. היינו בורים.

כשחושבים על זה, החיים נהיו הרבה הרבה יותר מעניינים וחברתיים מהיום שבו גיליתי את הפורומים הכחולים (של העמותה לקידות מ"ת, החברה הוירטואלית הראשונה שנכנסתי אליה). החסרון היחיד הוא שעכשיו יש לי פחות זמן לקרא את כל הספרים המעניינים שגיליתי בזכות החברים מהאינטרנט (וכנראה גם פחות יכולת ריכוז) :-).